אוטובוסים פולטים עשרות תלמידים מול הכניסה למרכז איי-קאט בעכו. מעבדת תלת מימד ממתינה כאן עבורם, כמו דרכון אל העתיד. בני נוער יהודים וערבים מבתי ספר בעכו ובסביבה משתלבים במרכז ייחודי וראשון בישראל, שמטרתו לספק אימון קריירה בסביבה יפה ואסתטית, וללמד נוער ערבי ויהודי כישורי חיים באמצעות אמנויות וטכנולוגיה. עבור רובם זוהי התנסות ראשונה בטכנולוגיית הייצור החדשנית. היכרות עם תחום שעד לאחרונה נשמע כמדע בדיוני, ועכשיו הופך להיות נגיש. מטוס זעיר, תיבת אוצר ומשקפיים שבעזרתן אפשר לדמיין את העתיד הם רק חלק מהפריטים שהודפסו לאחרונה במעבדה המשוכללת.

מאת: יהודית הספל-בן-דק

מתחילים בלימוד חומר תיאורטי, ובשלב הבא משרטטים מודל תוך הגדרת הרזולוציה, איכות ההדפסה, טמפרטורת המדפסת, ומיקום הגוף על משטח ההדפסה. ממשיכים בתוכנת הדפסה, שמעבירה את המודל המשורטט להדפסה בשכבות במדפסות. מרכז איי-קאט נחנך לפני כחצי שנה, והשבוע הסתיים כאן הקורס הראשון בהדפסת תלת מימד, בטקס מרגש שבו השתתפו הילדים והוריהם.

מי שמנחה את העבודה היא סוג'וד זיני (28) צעירה מוסלמית מכפר מזרעה, המנהלת את מעבדת התלת מימד. היא מהנדסת תעשייה וניהול בוגרת הטכניון, שעסקה בעבר בהעצמת נערות ויש לה חגורה שחורה בקרטה. בביתה יש חדר עמוס בגביעים מתחרויות שבהן השתתפה, ותכניותיה לעתיד כוללות בין השאר הוצאת רישיון טיס.

איך הגעת לעיסוק בתלת מימד?

"התחום תמיד עניין אותי. לפני ארבע שנים הייתי בתפקיד מעניין של הטמעת מערכות סאפ ממוחשב בבית החולים בנהריה. שימשתי סגנית מנהל הפרויקט, כשראיתי מודעה שמחפשים באיי-קאט מנהל מעבדת תלת ממד. אני אמביציוזית. החלטתי לנסות וגיליתי שאני אכן מאוד אוהבת את התחום. גם חשבתי שיהיה מרגש לבנות מקום כמו זה ממש מהבסיס".

איזה רעיונות הנחו אותך בתחילת העבודה?

"חשבתי על העבודה עם הילדים, שהיא מעניינת ומאתגרת. חשבתי על היצירתיות שיש בהדפסה בתלת מימד, שאינה דומה למתמטיקה ולא לפיזיקה ושאפשר להתחיל לעצב משהו ואז לשנות אותו. והיום אני מגלה שהילדים המצליחים ביותר בקורסים הם הילדים שהכי קשה להם בכיתה. השבוע נתתי לקבוצה משימה מבלי להסביר על התוכנה, כי רציתי שייכנסו לעבודה תוך כדי תהליך. ילד אחד בלבד סיים את המשימה עד סופה. בסוף השיעור ניגש אלי מחנך הכיתה, הצביע על אותו הילד ושאל אם הפריע, כי הוא מתקשה לשבת בשקט בכיתה. עניתי שהוא היה הטוב ביותר בקבוצה. זה היה רגע מדהים. וילד מקבוצה אחרת, שאף הוא מתקשה בכיתה, מסיים אצלנו באופן קבוע את המשימה לפני כולם, מצטרף אלי כעוזר ומציע עזרה לכול האחרים. המקרים האלה רק מוכיחים את מה שאנו באיי-קאט מאמינים בו: שאם מעניקים הזדמנות ומוצאים תחום שהילד מוכשר בו, הדבר עשוי לשנות לחלוטין את חייו. וכל זה נעשה כשבכל הכיתות שלנו לומדים ערבים ויהודים אלה לצד אלה. אנחנו משתדלים להקפיד על חלוקה שווה בין התלמידים".

ואיך הם מסתדרים ביחד?

"בהתחלה הם יושבים בקבוצות נפרדות, אבל מהשיעור השלישי הם כבר עובדים ביחד ומוצאים עניין משותף בעשייה. החיבור נעשה מעצמו, ללא צורך לדבר עליו. לרוב אנחנו עובדים בקבוצות של 16 צעירים. בהתחלה עוסקים בהיכרות, יושבים במעגל ויש פעילויות גיבוש. השיעורים התיאורטיים מתנהלים בשקט, אבל בעבודה המעשית יש דינמיקה אחרת ולפעמים אפילו משמיעים מוסיקה תוך כדי עבודה. כשאנחנו עובדים עם עטי תלת ממד אני מציבה על השולחן את הפלסטיק הצבעוני, חומר הגלם שלנו, באופן כזה שהילדים יהיו חייבים לדבר אלה עם אלה. זה עובד, ודי מהר הם מתחילים לפנות האחד אל השני בשמותיהם.

מרגש לראות את השינוי שעובר עליהם. אני מעבירה מצגות בעברית, ותוך כדי הצגתן אני מתרגמת לערבית, לפי הצורך. באחד השיעורים האחרונים שאל אחד הצעירים, דובר עברית דווקא, 'למה המצגות כתובות רק בעברית ולא בערבית'? פתאום יש התחשבות. העניין שהם מגלים בעבודה הוא גדול עד כדי כך, שלפעמים הם מתקשים להניח את עטי התלת ממד מהידיים בסוף השיעור".

איך את מכוונת אותם בעבודה?

"אנחנו עובדים עם תוכנת מחשב ומשרטטים בתלת מימד, ועוברים מתכנה פשוטה לתכנות מורכבות יותר. בשלב הבא מתנסים בטכנולוגיה של הוספת חומר, בשכבות, מתוך קובץ תכנון דיגיטלי. האפשרויות הן אינסופיות, והילדים מודעים לכך. גם הם שמעו שבמרכז הרפואי לגליל בנהריה עשו לראשונה בעולם הליך של שחזור פנים מלא באמצעות מדפסת תלת מימד. לקראת סיום הקורס יש להם פרויקט גמר. באיי-קאט יש שש מדפסות משוכללות, וניתן להדפיס רק פריטים המתאימים לגודל המדפסת, או להדפיס חלקים נפרדים ואז לחבר אותם. יש משימות המתחלקות בין חברי הקבוצה, ובסיומן מחברים את החלקים לעבודה שלמה אחת. הדפסנו כלי שחמט, כדים עם פרחים, מחזיקי מפתחות וכרטיסי ביקור. נער שחולם להיות מדריך צלילה בנה לעצמו משקפת כפרויקט גמר, ונערה ספורטאית הדפיסה נעל ספורט. אנחנו משתמשים בפלסטיק ידידותי לסביבה, על בסיס תירס. יש לו גם ריח טוב. יש חומרים אחרים שהם יותר תעשייתיים, אבל אני לא משתמשת בהם עם הילדים.

הכלים הניתנים בסדנה אינם נוגעים רק למחשבים ולבניית מודלים, אלא גם לעבודה משותפת עם אנשים שמגיעים מחברה שונה ושאינם דוברים את אותה השפה. בנוסף, יש פעילויות של העצמה והצעירים רוכשים מיומנות בניהול זמן, בגיבוש קבוצתי ובכישורי חיים. בסיום כל שיעור מתקיימת תחרות אונליין, אליה נכנסים התלמידים באמצעות אפליקציה בטלפון הנייד".

זיני, נשואה ואם לשני בנים קטנים, באה מבית המאמין בהשכלה כמפתח להצלחה בחיים. היא הבכורה בין ארבע בנות, והוריה מעודדים ללמוד ולהגשים כל חלום. אחת מאחיותיה היא מהנדסת תכנה, ואחיותיה הצעירות הן תאומות בנות 19 שכרגע משרתות כבנות שירות לאומי. זיני מספרת שאחת מהן מתכוונת ללמוד הנדסה והשנייה מנגנת בעוּד ושואפת לקריירה אמנותית. היא עצמה השתלבה במרכז איי-קאט משלביו הראשונים בארץ, וחלק ניכר מהידע שלה בתחומים השונים רכשה בכוחות עצמה.

לאן את שואפת להוביל את המעבדה?

"הייתי רוצה שהילדים הלומדים תלת ממד ירגישו שיש משהו שהם יכולים להצליח בו. אני עורכת השוואות עם מערכי שיעור של מרכזי תלת ממד אחרים בארץ, ורואה שאנחנו עובדים טוב וברמה גבוהה. תלת ממד הוא טרנד חם עכשיו, בארץ ובעולם, ואפשר לשלבו עם קורסי התעשייה למבוגרים המתקיימים אצלנו ועם המפעלים בסביבה. למשל, שנדפיס עבורם חלקים והם ייקחו את בוגרי הקורסים שלנו לעבודה אצלם. אני חולמת לפתוח קו ייצור כלשהו משלנו".

 

אופק חדש

מרכז  A-CAT) AKKO CENTER FOR ARTS AND TECHNOLOGY) הוקם על פי המודל שיזם ביל סטריקלנד בפיטסבורג שבארה"ב. מטרתו: להציע אופק חדש לנערות ונערים, ולחולל שינוי בקרב מחוסרי מקצוע.

המודל האמריקאי, שהחל את דרכו בעיר פיטסבורג וכיום מונה עשרה מרכזים ברחבי ארה"ב, הוקם על ידי ביל סטריקלנד האפרו אמריקאי, שחי בשכונה מעורבת וקשת יום, והיה בעצמו לנער שוליים  שהתקשה להסתדר בלימודים.

מורה לאמנויות, שעבד בבית הספר שבו למד סטריקלנד, אימץ אותו אל חיקו, לימד אותו את רזי המקצוע ובכך חולל אצלו שינוי מהותי ביחס ללימודים ולחיים. סטריקלנד החליט להקים מרכזים מעין אלו, שיעזרו לאנשים שהיו במצבו לשנות את חייהם.

המרכז הראשון נפתח בסוף שנות השבעים בעיר פיטסבורג, ומטרתו הייתה להציע למחוסרי מקצוע, במצב סוציו אקונומי קשה, הזדמנות חדשה ללמוד הכשרה מקצועית ללא תשלום, ולהפגיש אפרו אמריקאים עם לבנים. מרק פרנק, שהיה עו"ד של המרכז, החליט להעתיק את אותו המודל בדיוק אל העיר עכו, לאחר שהתאהב בצביונה המיוחד וההיסטורי ובחיים בסביבה המשותפת. המרכז שוכן במרכז העיר, סמוך לקניון עזריאלי. הוא נפתח בחודש נובמבר האחרון והוא מציע לבני נוער (14-18) חוגי העשרה בצילום ובתלת מימד, ולמחוסרי עבודה או מקצוע בגילאי 18 ומעלה, קורסי הכשרה בתיירות ובתעשייה. הקורסים למיעוטי יכולת ניתנים ללא תשלום.