בית / תעשייה / הייתם עולים על מטוס שהודפס בתלת מימד?

הייתם עולים על מטוס שהודפס בתלת מימד?

Share

״האם עד 2050 נטוס במטוסים שיוצרו במדפסות תלת מימד?״, זו היתה השאלה שהציבה לעצמה כתבת ה-TheMarker, אורה קורן, בכתבה שיצאה לבדוק מה קורה בענף התעופה האזרחי והביטחוני. ״השורה התחתונה, על פי קורן: גופי מחקר ופיתוח ברחבי העולם, וגם בישראל, התחילו בפיתוח, ייצור וניסוי של רכיבים למסוקים ולמטוסים המופקים ממדפסת תלת מימד.

״הדפסת מוצרים בתלת מימד״, אומרת קורן, |״היא חלק מ”המהפכה התעשייתית הרביעית”״. הראשונה התחוללה במאה ה–18 בעקבות המצאת הקיטור, שהכניס מיכון לתעשייה הידנית. המהפכה השנייה התחילה עם הגילוי והייצור של החשמל, שבעקבותיהם הומצא פס הייצור ההמוני, והמשיכה עם הופעת הטלגרף וייצור כלי רכב ותעופה מאמצע המאה ה-19. המהפכה השלישית התרחשה בסוף המאה ה–20, עם התפתחות התקשורת וטכנולוגיית המידע, שמאפשרות ייצור אוטומטי. המהפכה הנוכחית, הרביעית במספר, כוללת את התפתחות הרובוטיקה של הייצור, חיבור לאינטרנט וייצור בתלת מימד של מוצרים מחומרים חדשים.

לדבריה, מהפכת התלת מימד בשוק האזרחי אמנם אינה מתקדמת בקצב שלו ציפו, אך עם זאת, המהפכה מתקדמת בצורה זהירה ומדודה בתחומי הביטחון והתעופה, ומחלחלת לאטה גם לשוק האזרחי. ״ישראל משתתפת במרוץ העולמי לייצור בתלת מימד, בעיקר בתחומי התעופה והביטחון, באמצעות מאגד עתיד – פרויקט שהוקם ב–2015 על ידי משרד המדען הראשי (כיום רשות החדשנות) במשרד הכלכלה והתעשייה, וכולל את החברות הביטחוניות המובילות. בחודש שעבר נערך ניסוי מוצלח של המאגד לרכיב למטוס, המחבר בין ציר של מכל נישא למייצב כיוון שיוצר מטיטניום בהדפסה בתלת מימד. הדפסה זו איפשרה הפחתת משקל של עשרות אחוזים, בהשוואה לחלקים דומים המיוצרים בטכנולוגיות מסורתיות.

בניסוי נבדקו כמה מתאמים שהודפסו במדפסות שונות. כל המתאמים עמדו בעומס המרבי, שגדול פי 1.5 מעומס הטיסה המחושב. ניסוי קרקעי זה נחשב אבן דרך בפיתוח מתודולוגיה להסמכתם של חלקים מודפסים לשמש כמבני תעופה. המאגד פועל בשיתוף פעולה עם חיל האוויר כדי להסמיך חלקי חילוף מודפסים למסוקים. ניסוי אמת בטיסה צפוי להתבצע בחודשים הקרובים״.

קורן שראיינה את ליאור זילברמן, שיזם את הקמת המאגד ועומד בראשו, והוא אומר כי שוק ההדפסה בתלת מימד בעולם, בכל התחומים, צומח ב-20%–25% בשנה, ועד 2020 צפוי להגיע למכירות של כ–11 מיליארד דולר. סכום זה כולל מוצרים מודפסים, שירותים, מדפסות וחומרי הדפסה.the3dzone-מגזין הדפסת התלת מימד

״שוק המוצרים המודפסים צפוי להגיע עד 2020 לכ–4.5 מיליארד דולר. מתוכו, שוק החלקים המודפסים לתעופה צפוי להגיע למיליארד דולר, שוק המוצרים בתחום הרפואה יגיע ליותר מחצי מיליארד דולר, שוק הרכב נאמד ב–2 מיליארד דולר, ושוק האלקטרוניקה ומוצרי הצריכה יתקרב למיליארד דולר. על פי הערכות אחרות, צמיחת השוק תהיה מהירה פחות. “טכנולוגיית ההדפסה מוגדרת כמהפכה התעשייתית הבאה, ועבור ממשלות רבות התחום נמצא בעדיפות אסטרטגית”, אומר זילברמן לקורן בראיון. “שימוש בטכנולוגיה זו בתעשיית האווירונאוטיקה והחלל בכלל, ובמנועים בפרט, נהפכת להיות עניין חשוב. בנוסף למכוני מחקר ואקדמיות בעולם, יצרניות המטוסים הגדולות, כמו בואינג ואיירבוס, עוסקות בפיתוח מבנים תעופתיים המיועדים לייצור בהדפסה, ובמקביל בחקירת חומרים חדשים ותהליכים משלימים. המטרה היא לייצר מטוסים במשקל מופחת במאות ק”ג, הזולים לייצור ותחזוקה במיליוני דולרים”.

״כמו המאגד של המדען הראשי, גם מאגד עתיד נועד לאפשר שילוב התמחויות וידע של גופים מהאקדמיה והתעשייה, במטרה לצבור ידע ולפתח תשתית נדרשת לשיפור האטרקטיביות של התעשייה הישראלית בשוק העולמי בתחום מדפסות תלת מימד. במאגד עתיד שותפים סאיקלון מקבוצת אלביט מערכות, התעשייה האווירית, תעש, אלגת, CAS, לימת וכנפית וקבוצות מחקר מהאקדמיה, כמו אוניברסיטת בן־גוריון, הטכניון, מכון המתכות ומכללת אפקה.

בנוסף למשתתפי המאגד, משמשת רשות התעופה האזרחית (רת”א) כגורם משקיף. רת”א אמורה ללוות את הפיתוח ולתרום בביצוע הערכות היתכנות (וולידציה), לפיתוח מתודולוגיות, להוכחת חומרים מודפסים ולרישוי של טכנולוגיות ההדפסה. משקיף נוסף הוא חיל האוויר, שיאפשר לבחון את התנהגות הרכיב במטוס, או בפלטפורמה אווירית אחרת.

לדברי זילברמן, מאגד עתיד פועל לפיתוח טכנולוגיות גנריות לייצור רכיבים תעופתיים עשויים מטיטניום בהדפסת תלת מימד. הוא מתמקד בפיתוח יכולות ותהליכים, פיתוח, ייצור, איפיון והוכחה של מבנים תעופתיים אופטימליים.

לפי תוכנית העבודה של המאגד, בסוף תקופת הפיתוח יופק מדריך המידע שמתייחס לטכנולוגיות ייצור הנדסי, ייצור ובדיקה של מבנים מודפסים מטיטניום באיכויות הנדרשות לרישוי תעופתי. בנוסף ייוצרו מדגימים שיעברו ניסויים להוכחת אפשרות השימוש בהם. לדברי זילברמן, “הידע שיצטבר יהיה נגיש לתעשייה בישראל, וצפוי להביא לביסוסה כמובילה ובעלת יכולות חדשניות לתכנון וייצור מבנים תעופתיים, מסובכים גיאומטרית, הניתנים לייצור אך ורק בהדפסה. כפועל יוצא, יגדל נתח המכירות וההכנסות”.

Share

אודות The3D Zone

Check Also

קליבר משיקה את ה- Artec Leo – סורק תלת מימד נייד ואלחוטי

אין צורך להתחבר למחשב בזמן הסריקה והעובדה שבמהלכה רואים את התקדמות הסריקה על מסך HD …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Share